|
!סלוט
פסטיבל
 פסטיבל
האחרון של עולים על הגל יישאר בזיכרוננו כאירוע מרשים בחיים
התרבותיים של העיר אשדוד.
אירוע זה בפירוש מדויק לשפה הרוסית הוא: " העלייה על הגל".
על השם המוזיקלי הזה לפסטיבל נעצרו האמרגנים לא במקרה, הרי שכיום
העיר שלנו נחשבת באמת ככרטיס הביקור של העלייה והקליטה של מדינת
ישראל.
תזכרו בימי קדם,
לפני 48 שנים על החוף המזרחי של הים התיכון היכן שהיום נפרסו
שכונות חדשות, הובאו מס' משפחות יצאי מרוקו. הם הרי כיום בוני
התשתית של העיר והנמל.
לאחר מכן החלו להגיע עולים מכל רחבי העולם, הופיעו גלים חדשים של
עלייה וכן גם צברים, ילידי הארץ, החלו להתיישב בעיר המתפתחת.
לקראת סוף שנות ה-90, בעיר אשדוד מס' התושבים הגיע למעל 70 אלף,
לאחר מכן החלה העלייה הגדולה מבריה"מ אשר הביאה עמה חידושים
להתפתחות העיר המרהיבה.
 לכן,
מי חוץ מהאשדודים זכאי לערוך פסטיבל אשר מוקדש לעלייה?
אמרגני הפסטיבל- עובדים אחראיים במחלקת העלייה והקליטה, הסוכנות
היהודית והמחלקה לקליטה בעירייה לא היססו בנוגע למתן תשובה לשאלה
זו.
כך נולד פסטיבל שבהכנותיו השתתפו מאות אומנים, ציירים, ועובדי
המחלקות לתרבות וקליטה, אשר מקצועיותם באה לידי ביטוי בעבודתם.
הפסטיבל היה מתוכנן ביד רחבה ומאמץ רב. צריך להודות על כך
לאמרגנים אשר הצליחו בימים לא קלים, שבהם דואגת הממשלה לערוך
לכבוד האשדודים חג.
לכבוד האירוע התכוננו מס' חודשים. הביאו תשובות לשאלות רבות
הנוגעות לבטחון הקהל ועד לצבעי המפרשים שעל הבמה המרכזית.
וכך ב-25 וב-26 לחודש ספט’ החזרות האחרונות על שתי הבמות,האחת
בקניון " סי-מול" והשנייה במרכז לאומנויות "מונארט" , ההכנות
והטרחות האחרונות.
הבמאים של שתי ההופעות, ארקדי קרומר וולדימיר לוין, כמעט
מתמוטטים מעייפות.
 הפרטים
האחרונים מעודכנים עם הבמאי מיכאל שולמן, אשר הגיע במיוחד מהעיר
"וויטבקס" שבבלרוס, המוכר לנו כבמאי המפורסם של הפסטיבל "בזאר
הסלובנים", והמוכר בכל העולם, הרקדן, ואלרי פנוב.
כלום משתדלים להספיק ולא לתת לדבר לחמוק מבין ידיו של מנהל
המחלקה לקליטה, אבי האוזמן.
באלפי עניינים עוסקת מרינה שטיין, עובדת המחלקה לקליטה.
עד השעות הקטנות של הלילה בודקים ,אלי מוזיקנסקי ועובדיו, את
האורות ואיכות הסאונד.
הנה הגיע היום המיוחל, היום הראשון של פסטיבל "עולים על הגל",
ברחבה שבין קניון ה "סי-מול" לבין עיריית אשדוד הוקמה
עיר אומנים קטנה
ובה אנשי תרבות, ציירים ופסלים אשר עלו ממדינות
שונות: רוסיה, אתיופיה, מולדביה, אוקראינה, ארגנטינה, ברזיל
וצרפת.
הם הציגו על לוחות שיוצרו במיוחד לאירוע זה את טובי עבודותיהם, פסלים, ציורים,
עבודות יד מאבן, קונכיות, עבודות עץ וגרניט.
 "
זהו רעיון נפלא", אומרת הציירת אינה קצב, "בשבילנו, הציירים,
חשובה מאוד דעתה של החברה, הקשר בין אנשים בשבילם אנו עובדים."
"אני נהנה להיות פה", אומר ולדמיר לוין, בעל אולם הארועים הידוע
בשמו " לחיים"
החולק את שמו עם במאי המופע. " כל הכבוד לאמרגנים שהזמינו
שגרירים מחו"ל. פסטיבל כזה ראוי לסטטוס בינלאומי", מוסיף לוין.
" אנחנו פשוט נהנים פה" אומרים בו זמנית מס' צעירים שהגיעו לראות
את ההופעה ולטעום ממטעמי המטבחים של עמי העולם.
ניתן להבין את התלהבותם.
כ"כ הרבה מאכלים שונים במקום אחד ממטבחי- צ'ילה, בלרוס, קזחסטן,
קובה וכו'.
לא ניתן למנות את כולם.
הזמן עובר מהר על הרחבה המוארת לתפארת.
צריך לעבור אל הבמה הראשית של היום הראשון לפסטיבל.
הבמה הוקמה באויר הפתוח באמפי- תאטרון של המרכז לאומנויות
"מונארט".
 חייבים
למהר לתפוס מקומות טובים, בגלל שכמות האנשים היא רבה מהמצופה.
אך האמרגנים בסובלנות וברוגע מציעים מקום להמון העומד.
ההצגה מתחילה.
לבמה יוצאת אילנה מיכאלי, מנחה מערוץ 9.
היא מדברת על הפסטיבל ומזמינה לבמה את גזבר הסוכנות
היהודית, שי חרמש, ואת הסגן הראשון של ראש עיריית אשדוד, האחראי על הקליטה,
ולדימיר גרשוב.
לאחר מילות ברכה, התחיל מופע ליזר המלווה בסרט על שני מסכים ובו
סופר על העלייה ועל אשדוד שהם דברים לא נפרדים אחד מהשני.
על הבמה, 'בלט פנוב', הרקדניות הצעירות של המאסטרו הידוע מהפנטות
את הקהל שיוצא במחיאות כפיים סוערות.
 הקהל
מתלהב מהנראה, מהתזמורת הקאמרית של אשדוד, מהזמרת הצעירה והידועה
גם מחוץ לכותלי העיר, יוליה פלדשרוביץ', מהתזמורת הצעירה, וכך גם
מקבוצת "מיטב" העוסקת בהתעמלות אומנותית,
מ"שורי"- הלהקה המדהימה של עולי קווקז.
הלהקה הקיצבית של הריקוד המודרני "ברייק" שאת שמה לקחה מאנגלית
מהשם: “Generation of free style”.
בכללי , כל משתתפי ההופעה קיבלו מחמאות רבות.
השיא היה זיקוקים שנראו מרחבי כל העיר.
מאות אורות צבעוניים עלו אל-על, תוך כדי יצירת אווירת חג לא רק
אצל המשתתפים אלא גם אצל כל תושבי אשדוד.
 היום
השני של הפסטיבל החל באותו מקום , ברחבה המוכרת בין קניון ה"
סי-מול" לבין העירייה,
שוב נראו יצירות מופלאות בעיירת האומנים כשריחות פיקנטיים הופקו
ממטבחי עמי העולם.
אך ההופעה המדהימה ביותר הייתה הצגה של בגדיהם המסורתיים של
העמים השונים אשר כיום הם אזרחי מדינת ישראל.
ה'סמבה' המדליקה מברזיל הוחלפה במנגינות קווקזיות.
יצאי אוקראינה החגיגיים נתנו את מקומם על הבמה לחברם יוצאי צרפת.
הקהל רקד ושר ביחד עם משתתפי הפסטיבל.
"לצערי הספקתי רק ליום השני של התערוכה", אומרת האומנית אירינה
לויט, " הספקתי להציג את עבודתי וקיבלתי סיפוק רב מהשתתפותי
וכמו-כן, התמלאתי במצב רוח מרומם. אני עוסקת ברישום על משי ונעים
לי מאוד כי עבודתי מצאה מקום בלבם של הקהל המבקר.
הלוואי וירבו אירועים מסוג זה. זוהי ברכתי לראשי אשדוד ומארגני
הפסטיבל."
 מבלי
להרגיש, עבר הזמן בעיירת האומנים הקטנה.
הקהל עבר אל גג הקניון" סי-מול". כאן הכניסה הראשית והמדרגות לפי
רעיונו של הבמאי, הפכו לספינה
כשהבמה היוותה לסיפון, שאליו
עלו ראש עיריית אשדוד מר אינג' צבי צילקר,מנכ"לית
המשרד לעלייה וקליטה ,הגב' מירלה גל, ויו"ר הועדה לעלייה וקליטה
בסוכנות היהודית, מר אריה אזולאי.
לאחר מכן, בפקודת קברניט, הפכו אומני התאטרון "שעשועי היהודים"
אשר הוקם ע"י המרכז לתרבות "מיתר אשדוד" את הספינה לבמתם.
אך הופיעה גם "האקדמיה הקטנה לתאטרון" של" במת אשדוד", להקת
ריקודים סלוניים, "גרציה", הלהקה הקווקזית "שורי", להקת בלט "שלומצ'יק"
של בית ספר ערב "לקט", להקת הברייקדנס,
"Generation of free style” אך גם זמרים כמו: סופיה קוסטנצקי, לב
בן-דוד, יקטרינה ברנדליס, טאודור בורוזדין, מרינה לרנר, יוליה
פלדשרוביץ', שני בר-עם וריטה פולוליאשני.
הפסטיבל נגמר, כולם נהנו, גם הקהל וגם המשתתפים משום שכולם כאחד
אמרו כי חובה להפוך את הפסטיבל להופעה קבועה שנתית.
אז, שיהיה כך.
|
